יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » שבתון » הסירו את א-להי הנכר אשר בקרבכם! גליון 1, פרשת וישלח
moreshet.co.il
E-mail: ns-SAFt@NONSTOP.NET.IL  לוחמי הגיטו 16 פתח-תקווה   מספר פקס   03-9249978   מספר טלפון  03-9241240

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

הסירו את א-להי הנכר אשר בקרבכם! ( גיליון 1 פרשת וישלח , הרב צחי הרשקוביץ )

אחד הציוויים היותר תמוהים שמעניק יעקב אבינו ע"ה לבניו מופיע אחרי סיפור שכם וחמור, ועם הציווי הא-להי ליעקב לנוע לכיוון בית אל (בראשית לה, ב-ג):
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם. וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵ-ל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי".
האם יעקב אבינו, נכדו של אברהם אבינו ע"ה, מייסד האמונה בא-ל אחד, נזקק לצוות את בניו שיתנתקו מאלהים אחרים שמצויים בקרבם? אכן, ציווי זה היה לצנינים בעיני רבים מפרשני התורה, שנלאו להסבירו כפשוטו, והסיטו אותו למחוזות פרשניים שונים. יש מהמדרשים שמסבירים שיעקב אבינו ציווה את צאצאיו להתנתקות משלל המלחמה ששללו מאנשי שכם, שבחלקו היה מורכב מכלי תשמיש שעליהם צורות פגאניות. על פי דין אסור ליהנות מצורה אלילית על כלי, אלא אם כן היא עברה השחתה כנדרש. כך מובא במשנה מסכת עבודה זרה ג, ג:
"המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון - יוליכם לים המלח. רבן שמעון בן גמליאל אומר: שעל המכובדין אסורים, שעל המבוזין מותרין. רבי יוסי אומר: שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. אמרו לו: אף הוא נעשה זבל שנאמר (דברים יג, יח) 'ולא ידבק בידך מאומה מן החרם' ".
יש אף פרשנים שהלכו רחוק יותר, וקבעו שבני יעקב ביטלו את העבודה זרה שהיתה חקוקה על הכלים כראוי על פי דין, וכמבואר בתלמוד הבבלי (עבודה זרה מג, א):
"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' אלעזר הקפר בריבי בדרך, ומצא שם טבעת ועליה צורת דרקון, ומצא עובד כוכבים קטן ולא אמר לו כלום, מצא עובד כוכבים גדול ואמר לו: בטלה, ולא בטלה, סטרו ובטלה. שמע מינה תלת: שמע מינה, עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו; ושמע מינה, יודע בטיב של עבודת כוכבים ומשמשיה מבטל, ושאינו יודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה אינו מבטל; ושמע מינה, עובד כוכבים מבטל בעל כרחו".
ביטול עבודה זרה היא פעולת השחתה שמבזה את הצורה המקורית, על פי רוב באמצעות שחיקת אחד מהסממנים הבולטים שמייפה את הצורה האלילית. מכאן שאם הנכרי עובד האלילים עצמו ביטל את אלילותו – אין היא אסורה בהנאה על אדם מישראל. מדוע, אם כן, גם כאשר הקפידו בני יעקב על כל תג והחמירו בעצמם הקפיד עליהם יעקב?
כך כתב רבנו בחיי על אתר, שמטרת הוראתו של יעקב אבינו "לטהרת הקודש, כדי שיהיו ראויים לעבוד את ה' יתעלה בטהרה ולהקריב לפניו קרבן".
אמנם, בתורת החסידות נוטים לראות את מושג "אלהי הנכר" באור שונה לגמרי מזה שבו משתמשים פרשני התורה. ראויים כאן ביותר דבריו של ר' אלעזר שפירא, בנו של האדמו"ר הגדול ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מחבר הספר הדגול "בני יששכר". ר' אלעזר, רבה של העיירה היהודית המפורסמת לנצהוט, שידועה ביותר בזכות שהותו של החוזה מלובלין בעיר, ביקש לחנך את חסידיו על ברכי תורה חסידית תובענית, שרואה בהתקדמות הסיזיפית של האדם את יסוד העבודה הדתית. כך כתב בכל הנוגע לאלהי הנכר של דורו, בספרו הנפלא "יודעי בינה":
"והדברים מתמיהין על קדושת בית יעקב בחיר שבאבות יהיה תחת ידם אלהי נכר אפילו רגע אחד חלילה וחלילה. אך הנראה דהנה כאשר אמר א-להים אל יעקב קום עלה בית אל, היינו שיהיה עליה למקום הנקרא בית אל, כידוע למשכילים כמבואר בזוה״ק שכינתא נטלית ביתא. והיה בהתקרבות נפלא שיעשה מרכבה לשכינה הקדושה, ואז היה מכיר שכל העבודה שעשה עד הנה לא היו מזוקקים ונבחרים כל כך נגד העבודה אשר הוא כעת בהתקרבות ועליה מעלה מעלה, עד שהיתה בעיניו העבודה הקודמת כעין עבודה זרה ח״ו נגד העבודה הזו, ויראתי להאריך בזה".
אלהי הנכר הוא האופן שבו כל אחד מאתנו חוזה בעבודת האתמול שלו, בדרכו ה"ישנה" בעבודת ה', לעומת דרכו ה"חדשה", שבה הוא מבטא את שאיפותיו היותר עליונות והיותר נשגבות.
ראויה ביותר לציון זהירותו המופלגת של ר' אליעזר שפירא, שמעיד על עצמו "ויראתי להאריך בזה", אם מחמת משמעות הדברים כלפי הכלל, ואם מחמת החשש האישי מפני חומרתם של הדברים. מכל מקום ראוי לנו לשאוף לפסגות חדשות בעבודת ה', על בסיס תובנות והישגי האתמול.



פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines