יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » באהבה ובאמונה » ויחלוש יהושע את עמלק גליון 12, פרשת בשלח
moreshet.co.il
שדרות המאירי 2 קרית משה ירושלים   מספר פקס   02-6514820   מספר טלפון  02-6511906

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

ויחלוש יהושע את עמלק ( גיליון 12 פרשת בשלח , הרב יעקב הלוי פילבר )

כשאמר משה לישראל: "התיצבו וראו את ישועת ה'... ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" יכלו ישראל להבין מדבריו שהמלחמות שינהל עַם ישראל עם אויביו יהיו כולן בידי שמים, בדרך של נס גלוי כשהאדם עומד בה כצופה מן הצד. במחשבה זו עברו ישראל את ים סוף בחרבה בתוך הים, והנה לפתע בא עמלק להילחם עם ישראל, וכאן נכונה להם הפתעה, משה קורא ליהושע ואומר לו: "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". פתאום מתברר להם שאין סומכין על הנס וניהול המלחמה היא בידי בשר ודם. ובהנחיה זו פעלו ישראל גם בהמשך דרכם במדבר, במלחמת מדין, שגם בה אומר להם משה: "החלצו מאתכם אנשים לצבא". וכך נמשך הדבר לאורך כל המסלול ההיסטורי של עם ישראל, שמלחמות ישראל מתנהלות על ידי אדם, כמו בכיבוש הארץ בימי יהושע, או בימי השופטים והמלכים, ככתוב בתורה: "כי תצא למלחמה על אויביך". מכאן שהאמירה לישראל "ואתם תחרישון" היתה אמירה חד פעמית, הממשיכה את הנסים שעשה ה' לישראל במצרים עד קריעת ים סוף. אבל מה שאמר משה לישראל: "ה' ילחם לכם", אינה אמירה חד פעמית אלא הבטחה לדורות, כמו שאמרו במכילתא: "לא לשעה זו בלבד ילחם לכם אלא לעולם ילחם כנגדן של אויבכם".

המלחמה המתנהלת בדרך הטבע מתנהלת על ידי כוח צבאי, אבל במלחמות ישראל אין להסתפק בכושר הגופני וההכשרה הצבאית של החיילים בלבד. כך אנו רואים במלחמת עמלק, שבה אומר משה ליהושע: "בחר לנו אנשים", ופירש רש"י: "'בחר לנו אנשים' - גיבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן", וכך גם במלחמת מדין כשמשה אומר לישראל: "החלצו מאתכם אנשים לצבא", וגם שם לפי המדרש (במד"ר כב) כוונתו: "אנשים צדיקים". מן האמירות הללו יש הנחיה - כאשר נלחמים גם בדרך הטבע, צריכים חיילי הצבא בישראל להיות, מלבד כושרם הצבאי, גם בעלי רמה מוסרית (צדיקים) ודתית (יראי חטא), (והיכן נמצא חיילים כאלו אם לא בין בוגרי בית המדרש?). במלחמת עמלק אנו רואים את השילוב המנצח במלחמות ישראל שיש בו השתדלות אנושית עם הסיוע מהשמים, כאשר משה אינו מסתפק בניהול הקרב על ידי יהושע וחייליו, אפילו שהם יראי חטא, אלא מתייצב על ראש הגבעה ומטה האלוקים בידו כדי לעורר את כלל ישראל לאמונה בבורא עולם, ככתוב: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל". ועל כך שאלו בגמרא (ר"ה כט א): "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברין ואם לאו היו נופלין". וב"מכילתא" הוסיפו ואמרו: "כל זמן שהיה משה מגביה ידו היו ישראל מסתכלין בו (במשה) ומאמינים במי שציוה למשה לעשות כן, ועבור זה עשה להם הקב"ה נסים וגבורות".

אם מהחייל הפשוט נדרשת רמה רוחנית-מוסרית, על אחת כמה וכמה נדרשות תכונות אלו מהעומד בראש הצבא הישראלי. כזה היה יהושע שהיה יושב אוהל ככתוב: "ומשרתו יהושע לא ימוש מתוך האהל", ועל כך אמרו במדרש (במד"ר פי"ב ט): "היה משמש את משה ביום ובלילה". ומשה הוציאו מהאוהל "שהיה מבקש להדריכו למלחמה" (שמו"ר פר' כו ג). יהושע שילב באישיותו את הגבורה הפיזית עם העוצמה הרוחנית, ובשתי התכונות הללו המשיך להנהיג את ישראל עד יום מותו. לאחר פטירתו של יהושע אמרו במסכת שבת (קה ב) שישראל התעצלו בהספדו. ולמדו זאת מהכתוב: "ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש" - ודרשו על כך: "מלמד שרגש עליהן ההר להרגן", ומכאן למדו בגמרא שם: ש"כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו". מה היתה ההתעצלות של המספידים בהספדם על יהושע? מסביר הראי"ה בספרו עין איה (שם) שסיבת ההתעצלות היתה שהמספידים ראו ביהושע רק את מעלותיו החיצוניות, את שר הצבא, את הכובש שהנחיל לישראל את ארץ ירושתו, את המצביא שניצח עמים רבים ומלכים אדירים, אבל בה בשעה התעלמו בהספדם מהמעלות הרוחניות של יהושע, מפני שפעולתיו החיצוניות האפילו על מעלותיו הרוחניות, והמספידים לא היטיבו להכיר בערכו הרוחני הגדול של יהושע, ועל המחדל הזה שהתעלמו ממעלותיו הרוחניות נענשו.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines