יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » קוממיות » שובבי``ם לעם? גליון 9, פרשת בשלח
moreshet.co.il

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

שובבי"ם לעם? ( גיליון 9 פרשת בשלח , קומה תורנית )

מה משמעותם של ימי השובבי"ם לכלל הציבור ולתלמידי החכמים?

1) הרב גור-אריה ארגמן שליט"א, ראש הישיבה והגרעין התורני בהוד השרון
ימים של חיזוק חיובי!
רבי נחמן מברסלב, אשר דרכו וספריו נכנסו בדרך מופלאה כמעט לכל בית, הבטיח שאמירת עשרה פרקי תהילים 'תקון הכללי', פועלת כמו כל עשרות ומאות הצומות שהצריכו הקדמונים. בכלל, אומר ר' נחמן, כדאי להתרכז בטוב ובעתיד ולא לחפור באשמה, בעבר וביאוש
המושג 'שובבי"ם' אפוף מעטה של סוד, תפילות, צומות וסיגופים. בימים אלו המקובלים עורכים תעניות ממושכות המצטברות למספר רב של ימים, בלוחות השנה הדבר מצוין בתעניות בימי שני וחמישי. כמו בהרבה תחומים שהיו פעם נחלת יחידים, היום הכל נעשה נגיש, המוני ופונה לציבור הרחב להשתתף בתפילות, ב'תיקונים' ובצומות (עם הקלות מסוימות למתקשים).
דרכו של הבעש"ט הינה שדרך התשובה והתיקונים כיום איננה ע"י צומות וסיגופים אלא דווקא ע"י עבודת ה' בשמחה והרחבת הדעת. רבי נחמן מברסלב, אשר דרכו וספריו נכנסו בדרך מופלאה כמעט לכל בית, הבטיח שאמירת עשרה פרקי תהילים 'תקון הכללי', פועלת כמו כל עשרות ומאות הצומות שהצריכו הקדמונים. בכלל, אומר ר' נחמן, כדאי להתרכז בטוב ובעתיד ולא לחפור באשמה בעבר וביאוש. בדרך זו נקט גם מרן הרב קוק זצ"ל מתוך תפיסה שהסגפנות, הפרישות והעצבות שייכות יותר לזמן הגלות ואילו דור של גאולה בארץ ישראל מוכשר לחיי חופש ודרור.
בדורנו אשר הנסיונות בו, במיוחד בתחום זה של ענייני הצניעות, הם בלי שום פורפורציה לדורות הקודמים, הדרך היחידה המתאימה לרוב האנשים היא דגש רב על חיזוקים חיוביים, קבלת עצמך והתרכזות בטוב שבך. רק עצות מסוג זה יביאו לתוצאות ושיפור מעשי וממילא גם תיקון בעולמות עליונים.
אלא שעמוק בפנים מקנן חשש, אולי זו רק פשרנות או רחמנות, סוג של בינוניות, שמא באמת, עד שלא אצום פ"ד תעניות לא יתכפר לי? הלא הדברים כתובים בזוהר הקדוש ובכתבי האר"י ומי יכול לחלוק עליהם?
התשובה היא, שהעולם הרוחני עליו מדבר האר"י הוא זהה לגמרי למבנה אליו מתייחסים גדולי החסידות, אלא שהם נותנים עצה מעשית שונה ודרך חלופית להתמודדות. זו לא פשרה אלא ניתוח עמוק של תורת הקבלה, הנפש והתקופה, ומתוך כך פרשנות מתאימה איך נכון היום לשוב בתשובה שלימה ולתקן את העיוותים.
אנו עדים לתופעה מצערת שבה, עם כל ריבוי לומדי פנימיות התורה, עדיין הקבלה נתפסת רק כהנהגות ו'תיקונים'. תורת הפנימיות מלמדת אותנו על רצונותיו הכמוסים של ה' יתברך ועל עומק טובו, ממילא היא תורת חיים מאירה ומשמחת, בזה היא בודאי נצחית ובלתי משתנה. הפרשנות היישומית, של תורת הסוד, מבחינת עבודת ה' וסגנון דרכי התשובה יכולים להתעדכן מדור לדור. כמה שנעסוק יותר בלימוד הפנימיות מפי ת"ח מובהקים, תקטן הבערות, יסתלקו החששות ונזכה לתשובה מאהבה.

2) הרב עזרא שיינברג שליט"א, ראש ישיבת 'אורות האר"י' בצפת
תעניות דיבור
טוב שיקבל על עצמו לפחות תענית דיבור אחת בתקופה זאת. שים לב לקבל את תענית הדיבור בשעה שזה לא מפריע לסביבה שלך. לא בשעה שהילדים שלך ואשתך רוצים לדבר איתך דברים חשובים
מקובלים אנו כי הזמן שבין פרשת "שמות" ל"משפטים" הוא זה זמן מיוחד לתיקון. זה הזמן שבו אנו קוראים בפרשיות השבוע שראשי התיבות שלהם מרכיבים את המילה "שובבי"ם", על היציאה של עם ישראל ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי טהרה.
ומעשי אבות סימן לבנים שגם אנו יכולים בתקופה זו לתקן מה שקלקלנו בגלגול זה ובגלגולים אחרים. גם אנו בתקופה הזאת מוציאים את עצמנו ממצוקה לאורה בעבודה על עצמנו. העבודה הנכונה מתחילה בהכרת המציאות וביציאה ממנה. והמציאות ההתחלתית היא בשיא החורף. בתקופה שבה הימים קצרים והלילות ארוכים.
גם בטבע אנו רואים בתקופה הזאת חולשה. העצים ברובם ללא עלים. כולם לא פורחים. יש בעלי חיים שבתקופה הזאת נמצאים בתרדמה שמקפיאה את כל כוחות החיים שלהם – הם לא אוכלים, לא מסתובבים, בודאי לא משמעים קולות. הם בשנת חורף. אנחנו בני אדם - ואיננו ישנים "שנת חורף". לעומת זאת אנו מתנהגים בתקופת השובבי"ם בצורה אחרת מהרגיל.
יש מנהגים רבים בשובבי"ם, אף אחד מהם לא חובה. וכל אדם צריך לעשות מה שמקרב אותו לאביו שבשמים: תענית דיבור של יום שלם פעם אחת בכל התקופה, תענית דיבור פעם בשבוע, תענית דיבור כל תקופת השובבי"ם, תענית ממש בכל שני וחמישי בשבועות השובבי"ם, תענית של שלשה ימים רצופים, תענית הפסקה פעם אחת ממוצאי שבת עד ליל שבת שאחריו, ארבעים תעניות רצופות, ביום בלבד, במשך השובבי"ם ותענית הפסקה בכל שבוע משבועות השובבי"ם.
המנהגים האחרונים לא מתאימים לכל אחד. לא כל אחד יכול לעמוד בהם, רק אדם שעלה לאט לאט אל הקודש פנימה יוכל לעשותם. מי שעולה בבת אחת עלול לשבור את גופו ואין בזה עבודת ה'. יש בודדים שבעבודה רוחנית איטית אך מתמידה הצליחו להגיע למדרגה כזאת שהצום שלהם לא מטריח אנשים אחרים, לא פוגע בהם ולא פוגע בגופם.
טוב שיקבל על עצמו לפחות תענית דיבור אחת בתקופה זאת. וכדאי לקבל עוד כמה וכמה "תעניות דיבור" של שעות בודדות מידי פעם בפעם במשך התקופה. מתי לקבל תענית דיבור של שעות? כשאתה חושש שאתה עלול לכעוס או לדבר לשון הרע ורכילות. בשעה כזאת תקדים ותקבל על עצמך "תענית דיבור" לשעתיים או יותר "בלי נדר". כך תעבור את השעות המסוכנות בשלום.
שים לב לקבל את התענית הזאת בשעה שזה לא מפריע לסביבה שלך. לא בשעה שהילדים שלך ואשתך רוצים לדבר איתך דברים חשובים. מה לא מדברים בתענית דיבור? לא מדברים דברים בטלים, לא דברים של חול, לא דברים של מסחר ופוליטיקה - אפילו דברים נכונים וחשובים. גם לא צרכי הבית שמותרים בדרך כלל, "לך למכולת" וכד'. מותר לדבר רק דברים של קדושה ודברי תורה. יש נוהגים לא לומר דברי תורה אלא רק לקרוא תהילים וכד' ומשתדלים לסיים פעמיים או שלוש את כל תהילים. חוששים הם לדרוש דרשות כיון שהם חוששים שמדברי תורה אלו עלולים לגלוש לדברים בטלים. וכל מי שיודע שחשש זה הוא סביר – ישתדל ללמוד מתוך ספר מסודר תהילים או הלכות וכדומה.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines